פסק-דין בתיק ת"ג 19330-07-12

לפני בקשה לתיקון גיל בהתאם לחוק קביעת גיל, תשכ"ד-1963 (להלן: "החוק").

1.       תאריך לידתו של המבקש, כפי שמופיע במרשם, הינו 00/00/1948, אך המבקש טוען כי תאריך לידתו הנכון הינו 00/00/1946.

2.       המבקש תמך את הבקשה בתצהירו אליו צורפה תעודת עולה שם נרשם כי שנת הלידה הינה 1946.

3.       לאחר שקילת טענות הצדדים ובחינת התשתית העובדתית, מסקנתי היא כי דין הבקשה להדחות.

4.       כידוע, על המבקש לתקן את גילו להוכיח שניים: האחד, כי תאריך הלידה המופיע ברישומי משרד הפנים שגוי; והשני, מהו תאריך הלידה הנכון - ראה ע"א 176/70 קעשה נ' מ"י, פ"ד טו 1933, ע"א 363/61 נחמן נ' מ"י, פ"ד טו 2208 וע"א 171/60 סולטנה נ' היועמ"ש, פ"ד יד 2177.

5.       אני סבורה שבנסיבות דנן יש לקבוע שהמבקש לא עמד בשני הנטלים המפורטים לעיל.

6.       המסמך עליו סומכת הבקשה הינו שאלון הרישום לעולה אותו מילאה אמו המנוחה של המבקש במועד עליתם לארץ, ביולי 1950, שם נרשם כי שנת הלידה של המבקש הינה 1946, ועל בסיס מסמך זה הונפק לאם פנקס עולה - עם אותם פרטים. מעבר לשאלון רישום העולה והפנקס - אין בידי המבקש כל ראיה אחרת לגבי מועד לידתו ועדותו בהקשר זה היתה רק כי "תמיד ידעתי שנולדתי בשנת 1946" (טענה שכשלעצמה אינה מספקת על מנת להרים את נטל ההוכחה).

7.       ברי כי יש משקל ראייתי לפנקס העולה, אך הקושי בתיק זה נובע מקיומה של בקשה קודמת שהוגשה לשינוי הגיל של המבקש.

8.       בשנת 1962 ביקשה האם של המבקש לשנות את גילו, כלומר - שעד שנה זו, שנת הלידה הרשומה שלו היתה 1946 (כפי שהוא מבקש), אך בשנה זו, לבקשת האם, השנה שונתה ל-1948 (כפי שמופיע עד היום).

9.       במקרים רבים דומים - עמדת המדינה היא כי אין מקום לתקן את גילו של מי שכבר ביקש בעבר את שינוי הגיל, שהרי משמעות הדבר היא שהוא "שיקר" בבקשתו הקודמת או שהינו "משקר" בבקשתו הנוכחית. עמדתי היא כי עצם הגשת בקשה קודמת על ידי אחד מההורים של המבקש, בהיותו קטין, אינה כשלעצמה סיבה לדחיית הבקשה.

10.   אמנם, ההלכה היא שיש להקפיד ולהחמיר עם מי שמבקש לשנות את גילו, וטוען כי בקשה קודמת היתה "שקרית", כאשר הטעם לכך כפול: ראשית, אין להושיט סעד למי שביודעין הטעה את הערכאה הקודמת שדנה בבקשה הקודמת; ושנית, אם המבקש מודה שהבקשה הקודמת היתה שקרית, ושהוא אינו נרתע מלשקר לבהמ"ש - איך ניתן לקבוע בוודאות שהפעם הוא דובר אמת ? ואולי דווקא הפעם הוא משקר ובפעם הקודמת דיבר אמת ?

11.   בהקשר זה אפנה לע"מ (תל-אביב-יפו) 50/97 אהובה לוי נ' היועץ המשפטי (מאגר תקדין), לאמור -

"השאלה הראשונה שחייבת לעמוד לדין (הגם שלא עמדה לדין) היא שאלה האם ניתן או לא ניתן לפנות חדשות לבקרים לשינוי גיל והכל לפי הצרכים.

נכון שבחוק קביעת גיל תשכ"ד - 1963 הדבר הוא אפשרי על פי סעיף 2, ולכן לומדים מכך שקביעת גיל לפי אותו חוק לא משמשת מעשה בית דין לקביעה אחרת עפ"י אותו חוק. אולם במקרה שבפנינו נקבע גילה של המערערת בפעם הראשונה לא לפי החוק האמור כי החוק הוא כאמור משנת 1963 ובסיטואציה שכזו ישנה פסיקה שקיים מעשה בית דין, משמע אין להעתר לבקשה חוזרת (פסק דינו של כב' השופט אשר כאשר כיהן עדיין בביהמ"ש המחוזי בת"א בתיק ע"א (ת "א) 74/494 פס"מ תשל"ו (1) עמ' 380).

זאת ועוד, בקשה שחוזרת בנסיבות כפי שמצויות בפנינו וכפי שהיו מצויות בתיק של כב' השופט אשר, הוא שימוש לרעה בהליכי בימ"ש ומשמדובר בסעד הצהרתי, אין לאפשר מתן סעד שכזה והרי בעצם הגשת הבקשה יש הודאה של בקשה לסעד כוזב בפעם קודמת. דעה אחרת הובאה על ידי כב' השופט לוונברג בע"א (ת"א) 71/430 פס"מ עו עמ' 146 וע"א (ת"א) 71/226 פס"מ עו, 271). השופט לוונברג סבר שהלכת מעשה בית דין לא חלה במקרה שכזה גם על תיקים ישנים מלפני 1963.

תהא הדעה אשר תהא, אני סבור שכאשר פונים לביהמ"ש לקבלת סעדים סותרים בהתאם לצרכים המשתנים מותר שתהיה גישה יותר חשדנית ויותר קפדנית על ידי ביהמ"ש, ואין להסתפק בראיות מסופקות אלא נדרש יותר דיוק, תנאים שלא נתקיימו במקרה הנוכחי....".

12.   עם זאת, כאשר הבקשות הקודמות מוגשות על ידי ההורים של המבקש, סברתי במספר מקרים כי אין להחמיר עם המבקשים, שכן הבקשות הקודמת הוגשו על ידי ההורים כאשר המבקשים עצמם היו קטינים, והם לעיתים לא ידעו על המהלך, לא נטלו בו חלק ולא יזמו אותו. נכון הוא כי כל עוד היו ההורים אפוטרופוסים של המבקשים, יתכן שניתן לומר שפעולותיהם מחייבות מבחינה משפטית גם את המבקשים  - לאור חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962. עם זאת, אינני בטוחה שבמקרה בו מתנגד קטין בדיעבד לפעולה שנעשתה בשמו על ידי הוריו - לא ניתן לבטל את הפעולה, על יסוד הוראות חוק הכשרות המשפטית, ומעבר לכך, נדמה לי שלא יהא זה הוגן לסרב לבקשות דומות רק לאור קיומן של בקשות קודמות, בשל שקרים של מי מההורים, בבחינת "אבות יאכלו בוסר ושני הבנים תקהינה" (יחזקאל, פרק יח' פסוק ב').

13.   לכן, היו פסקי דין בהם מצאתי לקבל בקשה לתיקון גיל למרות קיומן של בקשות קודמות לשינוי גיל שהוגשו על ידי ההורים של המבקשים, אך בכל אחד מהמקרים היו לכך נימוקים כבדי משקל: בת"ג (משפחה חיפה) 30581-12-10 אלון נ' היועמ"ש (מיום 15.9.2011) הבקשה התקבלה לאחר שההסבר שניתן ל"שקריותה" של הבקשה הקודמת הוכח ולאור העובדה כי הוגשו שני מסמכים מארץ לידתה של המבקשת (אנגליה) אשר היוו אסמכתא בעלת משקל מכריע לגבי שנת הלידה הנטענת; בת"ג (משפחה חיפה) 27070/07 לב פאול נ' היועמ"ש (מיום 13.3.2008) הבקשה התקבלה לאחר שהאמא של המבקש העידה בעצמה בבהמ"ש והסבירה מה היו הנסיבות שהביאו אותה להגיש את הבקשה הקודמת (השקרית) ונוכח העובדה שהוצגה בבהמ"ש תעודת הלידה המקורית של המבקש ממולדתו (מרוקו); ת"ג (משפחה חיפה) 8902-02-09 בר-יצחק נ' היועמ"ש (מיום 24.9.2009) אשר התקבלה לאור קיומו של מסמך התומך בבקשה (חוברת לידות שערך המוהל של המבקש בעיר הולדתו) ולאור עדותו של הדוד של המבקש לגבי מועד הלידה.

14.   מנגד - אפנה למקרים נוספים בהם דחיתי בקשות דומות לתיקון גיל, לאור קיומה של בקשה קודמת לתיקון גיל - ת"ג (משפחה חיפה) 13680/08 טובי נ' היועמ"ש (מיום 11.12009); ת"ג (משפחה קריות) 13020/04 ביטון נ' היועמ"ש (מיום 3.1.2005).